רן הלוי
2015- 1952
רן נולד ב-23.7.1952 והיה הילד השלישי במשפחת הלוי והראשון שנולד בכברי: חגית ודליה נולדו עוד בבית הערבה. ברית המילה שלו נערכה ב-ט’ באב ובמשפחה סופר שנים אחר-כך על הקושי שהיה לסבו מעיתוי האירוע.
רן התחנך בגן א’ ולאחריו בכתת “ברוש”, בה התגאה ואליה אהב להשתייך. חבריו ומוריו הכירוהו כילד ונער בעל מחשבות עמוקות וגבוהות מגובהו הפיזי – לעיתים מעט “מרחף”. ללא ספק המילים הגדולות היו חברותיו הטובות. יוצא דופן בתחביביו האינטלקטואליים היה ה”מכנו”, בו יכול היה לבנות מבנים וכלים חקלאיים – ובעיקר לפרקם ולחקור אותם – והיה עושה כן בריכוז עמוק כשלשונו תחובה בין שיניו.
עם השנים הצטרפו למשפחה נילי ואחריה גם שי. היות ועד לידתו של שי היה רן בן יחיד בין שלוש בנות, איחלו לו חבריו לכתה שהיילוד החדש יהיו אחיות תאומות.. לשמחתו נולד שי ורן אהב להיות אחיו הגדול, לספר לו סיפורים ולהסביר לו את העולם הסובב.
משסיים לימודיו בביה”ס בחרוהו חבריו לצאת להדרכה ב”נוער העובד” בניגוד לרצונו. לשמחתו התנדב שי שחם ז”ל להחליפו וכך התגייס רן והגיע לנח”ל, שם שירת כמ”כ ואח”כ כסמל מחלקה. שבועות לאחר שחרורו משירות סדיר פרצה מלחמת יום-הכיפורים והוא גויס למילואים ושירת עוד תקופה ארוכה, כרבים מבני דורו.
כשחזר לכברי עבד תקופה ארוכה במטעי הבננות. לכשיצא ללימודי היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה, היה תלמידם של וגנר ושטראוס והתחבר ל”תורת המחנות” בה האמין בכל לבו. דעותיו הפוליטיות והחברתיות ליוו אותו בפעילותו כחבר מפלגת העבודה. רן דגל בשלום ואחווה בין בני אדם בכלל, בין יהודים וערבים בארץ בפרט.
את דוניה הכיר בשנת 1979 והשניים נישאו והקימו בית משותף. בתו הגדולה נועה נולדה ב-1985, בנו גל ב-1988 ובתו הצעירה מאי ב-1991. רן היה מאושר מאד באבהותו ובילדיו.
בראשית שנות ה-90 כתב בשבועון “קיבוץ” בענייני כלכלה קיבוצית וחקלאות ובין השנים 1994-1995 שימש כעיתונאי בעיתון “דבר”, עד שזה נסגר. תקופה זו הייתה המאושרות בחייו. כשנה לאחר סגירת העיתון נפרדו רן ודוניה. כעבור מספר שנים הוא בנה זוגיות עם נורית מקיבוץ “האון”.
בכברי היה רן פעיל בוועדה הפוליטית וחבר בצוות ה-1 במאי, עבד בארכיון וערך את ה”דף לחבר” במשך שנים ארוכות. הוא האמין בערכי השוויון והשיתוף בקיבוץ המסורתי ודבק בהם גם כשאלה הפכו לא פופולריים כדעות מיעוט ‘מיושן’. בשנותיו האחרונות עבד במפעל ריאון.
כשבגרו ילדיו והתפזרו לעיסוקיהם ייסד עבורם את מוסד “ארוחת ליל שישי”: קיבץ מתכונים ולימד עצמו לבשל עד שהגיע לדרגת ‘מומחה’. כל זאת, כדי ליצור מפגש משפחתי שמח סביב שולחן השבת בחברת בני משפחתו והיקרים לו מכל – ילדיו. הבילוי עמם שימח אותו יותר מכל – ולא היה מאושר ממנו בחברתם, בחתונת נועה בתו ולכשנולדו נכדיו אליאל ויהונתן, שהיו מושא גאוותו.
מחלת הריאות הקשה באה לו בהפתעה גמורה. הוא ניסה ללמוד איך חיים עמה, שמר על החיוך והאופטימיות ונלחם ככל יכולתו אך היא גברה עליו. ב- 1.10.2015 נפטר והוא בן 63, איש של מילים, משפחה ושלום.
דברים לזכרו של רן
- אבא – נועה
- דברים לזכרו של רן – גל
- אבא – מאי
- רן, אחי הגדול – נילי
- אח גדול – שי
- רן יקר – נורית
- רן חבר יקר שלי – נירה צפריר
- דברים לזכרו של רן הלוי – אילנה ארבל
- שבעה דברים מכוסים – אהרן גלצר
- פגישות עם רן – יוני דיזנדרוק
- רנצ’וק – דליה טל
- לכתבה של עזרא דלומי לזכר רן בעיתון “הזמן הירוק”
- “דף לחבר” מהדורה מיוחדת שהוציאה המשפחה במלאת שנה לפטירתו של רן