אבא – נועה

אבא

אין ספק שהיית איש של מילים! כתיבה הייתה חייך וכך גם הפוליטיקה. ולמרות שעסקת בהם בחריצות ובנאמנות ועשית זאת כל כך טוב, אני דווקא רוצה לכתוב על צד בך שאני לא בטוחה כמה אנשים הכירו.

בדיעבד הבנתי שהדבר שהיה לך חשוב יותר מהכל הוא המשפחה.

תמיד הזמנת, נישקת (פעמיים!), חיבקת, תמכת, נתת מילה טובה והיית שם לכל דאגה או בקשה.

עולים בי זיכרונות מילדותי, עוד בתקופה שגרנו תחת קורת גג אחת… איך היינו מתנדנדים שעות בערסל וסופרים כוכבים, מצביעים על כוכב הצפון ועל העגלה הגדולה והקטנה (או הדובה?). היית אוהב להקריא לי סיפורים לפני השינה ואני חיכיתי להם בקוצר רוח, מפיך הסיפור תמיד היה מעניין, מלווה בשלל פרצופים וקולות (לפעמים מצחיקים, לפעמים קצת מפחידים…).

זיכרונות אלו מתחברים לחוויותיך עם נכדייך, האמת בעיקר עם נכד אחד – אליאל.

כמה שהיית מאושר להפוך לסבא! אני זוכרת את ההתרגשות שלך כשבאת לבקר אותי בחדר הלידה (בצפת!) ואיך שהתאכזבת כשהיית צריך לעזוב בטרם המפגש עם נכדך הראשון. עשית לך מנהג מקסים (שהועיל לכל הצדדים), פעם בשבוע לקחת את בני אליאל לטיול אחר הצהריים. כולנו חיכינו ליום הזה! אני חיכיתי להתאוורר קצת, אתה חיכית בקוצר רוח ובקנאות לזמן איכות עם נכדך ואני בטוחה שגם אליאל חיכה להרפתקאות שציפו לו עם סבו. אפילו שכבר חלית ונשימתך נעשתה קשה וכבדה, לא ויתרת על הטיול, למרות שאני כבר הבנתי שזה לא מתאים… לעולם לא הייתי שותפה לחוויות הטיול שלכם אילולא הספקת להשאיר לנו מתנה מופלאה בצורת 3 סיפורים שממחישים באופן קסום את הטיולים שלך עם נכדך אליאל.

יהונתן, נכדך השני, נולד בסמוך לגילוי מחלתך שהעסיקה אותך לא מעט והקשר ביניכם היה דל. אני מקווה שאי שם למעלה, אולי מכוכב הצפון או מהעגלה הקטנה, אתה לומד להכיר גם אותו ולהתאהב בו (אי אפשר שלא) כמו שעשית עם נכדך הבכור.

רוצה להגיד בהזדמנות זו לך ולכל העולם- היית אבא נהדר וסבא נפלא וכל כך חבל לי שלא זכינו להנות ממך עוד קצת…

עם געגועים רבים,

בתך נועה.

סגור לתגובות.