אוצר ומודל לחיקוי

כרמי, מעיין רפי, ערן והגר היקרים.

הרהרתי בכם ובאבידה שלכם. אמכם הייתה ותמיד תהיה אוצר משפחתי. בעצם היא הייתה אוצר לאומי ישראלי. ישראל לא תהיה אותו הדבר בלעדיה. היא הייתה מודל כביר לחיקוי. היא הייתה בעלת חשיבה עצמאית, עקרונית ביותר וכל כך אפקטיבית בנגיעה ובהשפעה המרגשת שהייתה לה על חבריה, בני משפחתה ומכריה. אבל אתם אינכם צריכים לשמוע עליה ממני כי אתם הכרתם אותה כל כך טוב בעצמכם. תמיד חשבתי שזה נפלא האופן שבו הייתה קשורה כל כך איתכם ועם הילדים שלכם. וכמובן אהבתי את האופן שבו הייתם אתם וילדיכם קשורים איתה.

אני רוצה להעביר את תנחומיי לכם. אהבתי את אמכם, אהבתי כאשר היא ביקרה אצלי ואהבתי לבקר אצלה. היא השאירה לנו הרבה… את רוחה, דרכה המאופקת אך הגלויה והישרה לבטא את מחשבותיה, הדוגמא האישית שלה בבחירת עבודתה ומחוייבותה למשפחה, לקיבוץ ולישראל. יכולתי להמשיך עוד ועוד.

נשמע שהיא מתה באופן הכי נוח שבאפשר בהתחשב בטבעה המנוול של המחלה שבה היא נלחמה. נראה שהיא מתה בדרך שבה חיה, על פי תנאיה שלה. אני חשה בת מזל על שזכיתי להכיר אותה ועל שהיא הייתה דודתי. מחשבותיי איתכם.

באהבה,

ג’ודי