תודה, הדי

הרומן בינינו התחיל בהחלפות: בהתחלה את ניסית לתת לי אנגלית, ואני ניסיתי לתת לך עברית. איך אומרים בעברית/אנגלית? איך סופרים בעברית/אנגלית? מה המילה ל…?

הרומן בינינו התחיל בשפה, בתקשורת. וגם כשהמילים לא היו מדוייקות, ולא נמצא הביטוי המתאים, נתת את התחושה שאת נכונה להקשיב, לברר, להיכנס לעומק, ולהבין. או לא להבין, אבל לקבל. או לא לקבל, אבל לומר מה שאת חושבת, ולא להשאיר פינות אפלות ולא מדוברות.

אני מנסה להעלות זיכרונות רציפים, אבל זה יוצא רק בתמונות:

משחק סקרבל עם אבא + רישום נקודות מדויק.

משחק קלפים משפחתי.

עוגת גבינה או פירות מעולה, עם קפה פרקולטור.

הרבה צחוק.

מחנה על שפת הים עם כולם.

חיפוש מילה במילון או באנציקלופדיה, ונראה מי ימצא קודם – את או אבא.

דפים מלאים בתרגילי חשבון אינסופיים, כמין מדיטציה…

שיחה ארוכה ועמוקה שמפסיקה תמיד באמצע.

 

כנות, אמת פנימית וחיצונית, יכולת לצחוק ויכולת לכאוב ולהשתתף בכאב, נכונות לקחת אחריות, ולתת מקום גם לאחרים. דעות ברורות ואידיאולוגיה מגובשת, ונכונות להילחם כשצריך.

ומסירות אין קץ למשפחה המורחבת כולה, שקיבלת על עצמך מרגע שהגעת, ולא עזבת ולא ויתרת לאף אחד ועל אף אחד.

הדי, תודה על שהיית ועל מה שהשארת אחרייך.

הגר