אמא יקרה לי,

כל כך הרבה יש לי לספר עליך:

על הנגינה בפסנתר, על התחביב לצייר, על הבישולים שלך, על שהקדמת את זמנך בגישתך לתזונה בריאה ורפואה אלטרנטיבית, על הקשר המיוחד שלך עם האנשים, על היותך אמא מושלמת, על האהבה הגדולה בינך ולבין אבא שחולשת על שישים שנה והטיפול המסור בו.

איך ניתן לסכם מפעל מהלך של אהבה ונתינה במספר שורות?

איך אפשר לתאר יופי פנימי של אדם הקורן תמיד אנרגיות חיוביות?

כנראה שאי אפשר. כי את היית משהו בלתי אפשרי.

אישה קטנה וצנומה שאימצה לליבה את כולם!

לכל אחד היה מקום בלב שלך, תמיד. ואף אחד אף פעם, לא הרגיש שאת החסרת ממנו אהבה. תמיד הייתה לך סבלנות להקשיב לבעיות של כולם ורצון גדול לעזור בכל דרך אפשרית.

לעולם לא רצית לעשות רע לאיש, גם אם אנשים פגעו בך את סלחת והלאה המשכת.

לעולם לא נתת ליצר הרע להגיע אליך. הייתה לך הילה, מין מגן שכזה שהדף ממך את ההבל של האנשים ולתוכך חדרו תמיד רק המידות הטובות שלהם, לכן נשארת טהורה, זכה. לכן, תמיד האמנת בטוב שבאדם, בטוב של החיים.

אמא, תמיד הוקרת תודה על כל דבר שמישהו עשה ולכן אני רוצה ללכת בדרכך ולהודות לאחיי היקרים שטיפלו בך במסירות אין קץ. לאסתי היקרה שהייתה לך, לנו כמלאך, שליח אלוהים מהרגע שהגיעה ולכל חבריך הרבים, שתמיד החזירו לך אהבה ותמיכה, כפי שציינת.

תבורכו כולכם!

בחרתי לסיים בהקראת שיר שאמא אהבה, של ויולטה פארה, אשר תרגמתי באופן חופשי. הביצוע המוכר מאוד שלו הוא של מרסדס סוסה. שיר שהוא אהבה של אשה לחיים, לעולם, וגם – לגבר (במקרה הזה אבא שלנו)

תודה לחיים שנתנו לי כה הרבה,

נתנו לי זוג עיניים שכשאפקח אותן אראה,

את ההבדל הברור בין הבהיר לכהה,

ומול כוכבי הרקיע אשתאה,

ובהמון את פני אהובי אזהה.

 

תודה לחיים, שנתנו לי הרבה כל–כך

נתנו לי אוזן אוצרת עולם ומלואו

קשובה יום וליל, לצרצר המפליא בשירו,

להלמות פטיש, נביחות, או לגשם העז הניתח,

ולקולו של אוהבי, הרך כל כך.

 

תודה לחיים, על כל מה שהואילו לי לתת,

נתנו לי את הצליל ואת אותיות האלפבית

הבורא לי מילים ואפשרות מחשבות לשרבט

כמו רע, בעל והאור שמאיר בקירבי

את השביל אל הנפש שלך אהוב ליבי

 

תּוֹדָה לַחַיִּים שֶׁנָּתְנוּ לִי כֹּה הַרְבֵּה:

נָתְנוּ לִי לֵב הַמֵּאִיץ פְּעִימוֹתָיו דומם

בִּרְאוֹתִי אֶת פְּרִי מוֹחוֹ שֶׁל הָאָדָם,

ברְאוֹתִי שהטּוֹב מֵהָרָע נמצא רחוק,

כשאני בעיניך הצלולות, מביטה עמוק.

 

תודה לחיים, על כל כך הרבה דברים

נתנו לי את הצחוק, ודמעות לצערי,

כדי להבחין בין שברי לאושרי.

שני החומרים המרכיבים את שירי,

והשיר שלך, שהוא שירי,

 

ותודה לך אמא יקרה על שלמדת אותנו פרק כה גדול על אהבה ונתינה!

 

יהיה זכרך ברוך!

 

(כתבה רבקה 16.2.16)