צביקה אברהמי
1942 – 2012
קווים לדמותו
צביקה הגיע לכברי מקיבוץ רבדים בשנת 1997 לאחר שילדיו, שנולדו ברבדים גדלו.
כשהגיע לכברי ניהל זמן מה את “טבע עץ” ולאחר מכן בחר לעבוד בריאון. ברבדים עסק שנים רבות בחקלאות, אבל כפי שהוא עצמו הגדיר “חקלאות כמו שאני מכיר אין בכברי. ריאון הוא הרע במיעוטו”.
במשך כמה שנים ניהל (יחד עם ג’ף) את פרוייקט הגוללים ולאחר סגירתו עבר למחלקת ההרכבות שבה עבד עד ימיו האחרונים.
עד שהגיע לכברי, היה צביקה הרבה שנים איש של חקלאות. המעבר לתעשיה לא היה לו קל.
צביקה אמנם היה דיקן ומסודר ומבחינה זאת – איש תעשיה למופת, אבל אולם הייצור לא היה הנוף הטבעי שלו. אהבתו לחקלאות עברה הסבה לגינה סביב הבית. “יש בגינה שלי 118 עציצים ממינים שונים הדורשים טיפול רצוף”.
המשפט בו סיים את סיפור חייו אותו כתב לנכדתו נוי לעבודת שורשים של בר-המצווה הוא:
“צריך לפעמים לעשות הפסקה בחיים… לבחון ולהיות פתוחים לרעיונות חדשים… לא הכל הולך בקלות אבל בהחלט חייבים להיאבק על דברים שמאמינים בהם”.
מתוך: ידיאון, עלון ריאון, יולי 2012