דברים שדני כתב

דברים שדני כתב
שישים שנה של אהבה

אחותי.

רק מספר חודשים אני בכברי מגיע לקיבוץ כילד חוץ וכבר “ניצת הקליק”.

את בת שלוש־עשרה לערך ואני שנתיים בוגר ממך ולשנינו אהבת נעורים ראשונה. לא עובר זמן רב ומשפחתך קלי, אורי ויאיר מאמצים למשפחה בן נוסף.

זו חברות של משפחה אחותי, מפגשים בחדר בשעות אחר הצהרים, אהבה של אחים.

מבלים יחד, רבים ומשחקים, מפגש משפחתי כמו כל משפחה באותם הימים בקיבוץ.

אימצתי לי אחות ומשפחה אוהבת. ומי היה מסוגל לדמיין שאהבת אחים זו תהפוך לאהבת חיינו עד סוף.

לא עברו חודשים רבים והבנתי שלאחותי הקטנה יש כוונות גדולות.

 

עידן חדש בחיינו המשותפים.

 

החברות.

בי”ס משותף, טיולים, חוויות חדשות ומשותפות, וכמובן משפחתנו המשותפת בכברי.

כל אחד בדרכו ושנינו ביחד.

כבר בשלב זה של חיינו המשותפים גילית את תכונותיך המופלאות של הנתינה. טוב הלב, הדאגה הטוטאלית לכל מי שרק זקוק וגם למי שלא.

השנים חולפות הקשר בינינו יציב. אהבה, הבנה, כל אחד שונה אחד משלים את השני.

חברים חדשים מחוץ לקיבוץ איתם אנו בקשרים חבריים עד היום.

חדר משותף (דבר שלא היה מקובל באותם ימים בקיבוץ)

תקופה יפה עוברת עלינו. התבגרות משותפת, כבוד ואהבה.

אני בדרכי לשרות צבאי ואת לבית הספר לאחיות, איזה מקצוע תפור אליך.

כל יום מקבל  מכתב כמובן אין ניידים והקשר היחידי מכתבים, איזה טוב לב והתמדה.

אנו חוזרים לכברי שלב נוסף בחיינו המשותפים.

 

אשתי.

חלפו כבר חמישה עשורים בחיינו המשותפים הכול הופך לרצף של חיים משותפים, חברים משותפים, חוויות משותפות, וכל זאת  בצירוף  של חיים ביחד.

גם צריך למסד חיים אלה ואנו באים בברית הנישואים. אות וסימן להרחבת המשפחה.

נולדים שלושת ילדינו אופיר, איתי, ועמית,

המשפחה עוברת לגור בנהריה, הקן המשפחתי מגובש, הבית תמיד מסודר הילדים דאוגים ומקבלים 100% של חום ואהבה.

את הטלפון היומי לילדים ולעבודה, וכל זאת בכדי לבדוק שהכול בסדר והמערכת בשליטה.

גם יפעת, עדי ושני נוספו למשפחה, לשמחת דליה סוף סוף יש עם מי לדבר (אנחנו הגברים לא מבינים) המשפחה גדלה בשמונה נכדים

יהלי, מעיין, עברי, מאייה, עפרי, יהל, נבו ויואב. לצהלת המשפחה והסבתא המאושרת.

ובנימה אישית בינינו,

זו תקופה של שישים שנה של חיים ביחד.

ישנם זוגות שחיים יחד גם זמן ממושך מזה, אולם חיים של חברות, של בנייה משותפת, כבוד ודרך ארץ אחד לשני ללא תנאי, היכולת לותר ולעגל פינות במקומות הנכונים, לשמור על הקשר בין כולם וכמובן לבדוק תמיד אם יש צורך בעזרה.

זאת את דליה, אין ספק שזה הדבק המחזיק את כולנו.

אשת חיל נוחי בשלווה במקום שכה אהבת.

 

נ. ב רציתי להזכיר לך שלאורך חיינו המשותפים לא רבנו אפילו פעם אחת.

ממני באהבה ללא גבול,

דני