אבא מתוק שלי – נטלי

אבא מתוק שלי,

לפני שבוע היינו כאן איתך. עכשיו שבוע אחרי, צריך להתחיל להפנים שבשגרה אתה תהיה אתנו בזכרונות, בחלומות, בחלומות ובסיפורים קטנים שיישארו איתנו ממך, כמו הנחמה שהענקת לי במצוקתי על כך שבפינת החי בקיבוץ קראו לנאקה “ירדנה” – והרי כמוני אהבת את ירדנה ארזי שנולדה כאן בקיבוץ. אתה זוכר איך כל פעם שהיא הופיע על מסך הטלוויזיה של “להיט בראש” נהגנו לנשק יחד את המסך, אבא?

יש עוד הרבה סיפורים כאלה על הילדות שנתת לנו כאבא שדואג, כמו המלונות שבנית יחד איתנו עבור הכלבים המשוטטים מנהריה שאימצנו אחרי שעשו עליה לכברי, או הדגים שהיית נוסע לשוק בעכו לקנות יחד עם אמא כדי להכין לנו תבשיל חורפי בטוסטר שהיה לכם אז.

חשוב לי שתדע אחרי השבוע, שאנשים באו בהמוניהם לספר לנו סיפורים נפלאים, כאלה שהכרנו וכאלה שהיו עבורנו חדשים. הם עשו זאת כי רצו, וכי אהבו אותך והעריכו אותך ואת טוב ליבך. טוב ליבך מתבטא בין היתר בכך שכמעט בכל בית בקיבוץ יש ציורים שלך שהחברים מאוד אוהבים אותם וקשורים אליהם, והם שמחים לשתף אותנו בכך.

לא היית אדם שמיטיב לסחור באמנותו. הלכת עם ליבך והרגשת את הקהל שאוהב את עבודותיך. אני יודעת שבשנים מאוחרות יותר חשת חוסר מימוש עצמי שפצע אותך בפנים והכאיב לך מאוד, ואני מקווה שהמחלה שחלית בה אפשרה לך מפלט מהתחושות האלו, לפחות קצת ואולי אפילו הרבה.

אני כל כך מקווה אבא.

נוח בשלום ובוא לבקר אותנו עם חיוך, עם שאלות, עם משאלות, בזיכרונות, בחלומות, כמה שרק אפשר.

נהיה שם יחד.

“נטי מירושלים”