“כי אבא שלי הוא הטוב מכולם, ואבא שלי הוא הכי בעולם!
– מילים אלו משיר הילדים המוכר, משקפות את ההרגשה שתמיד ליוותה אותי בילדותי, ולמעשה עד עצם היום הזה…
– איזו זכות זו, פאפאי שלי האהוב, לגדול בהרגשה נפלאה שכזו…
אבא שלי, אתה היית החכם באדם. רוב האנשים אולי הכירו אותך כאדם שקט ורציני,
אולם אנחנו הכרנו אותך גם כאיש משפחה אוהב ודואג, מצחיק עד דמעות,
יודע את התשובה לכל שאלה הרבה לפני שהומצא “גוגל”…
ואם במקרה לא יודע במדויק, יחפש בכל האנציקלופדיות הרבות שהיו בבית עד שתמצא תשובה מלאה ומקפת…
כמה אירוני, אבא שלי האהוב, שדווקא בך, החכם באדם, פגעה מחלת האלצהיימר האכזרית. אולם אתה, בעזרת נפלאות התבונה שלך, שרדת את המחלה בכבוד מעורר השראה כמעט 25 שנים!
כמובן שגם בזכות המסירות והאהבה אין קץ של אמא המופלאה שלנו, שטיפלה בך בסבלנות ובאהבה, תוך התעקשות שתהיה רק בבית.
כשהיא נפטרה, המשכנו את דרכה, ודאגנו שתישאר תמיד בבית.
בשמונה השנים האחרונות נוספה למשפחה אסתי המטפלת הנהדרת, שטיפלה במסירות ובאהבה בשניכם. וכאן המקום, אסתי היקרה, להודות לך מקרב לב על כל הנתינה והעבודה המדהימה שעשית עם ההורים שלנו- אין כמוך! את עזרת לנו לעזור לשניהם לסיים את חייהם בביתם בצורה מכובדת, כפי שהם רצו.
כמו כן, אנו מודים מקרב לב לצוות המרפאה המסור- שתמיד דאגו ותמכו בנו.
אבא שלי היקר והאהוב – לצערי אני נפרדת ממך כבר שנים רבות, בשל המחלה הארורה. אולם הפעם הפרידה היא אכזרית וסופית.
זכיתי להיות הבת שלך ושל אמא, זכיתי לגדול במשפחה הנפלאה שיצרתם, והייתה הדבר הכי חשוב בשביל שניכם.
אני אוהבת אותך מאוד, ומתגעגעת אליך כבר שנים…
לעולם לא אשכח את כל מה שעשית בשבילנו.
לעולם לא אשכח את דמותך האהובה והיקרה.
נוח על משכבך בשלום, יחד עם אמא שלנו האהובה.
גילה