במיוחד כשאתה מאבד את היקר לך.
אני מסתכלת סביבי ופתאום מבינה
שהגעגוע לאבא שלי מלווה אותי זמן רב
תקופה ארוכה מדי אבא התמודד עם מציאות קשה של אובדן זיכרון.
יום יום, שעה, שעה.
אבל התמודדותו הייתה אצילה, מעוררת הערצה.
הוא ניהל את מאבקו הפרטי כפי שחי את כל חייו
בחוכמה, בגאווה .
לאבא היו תכונות שכמותם לא הכרתי ואולי לא אכיר בשום אדם.
יושר, כושר שיפוט, חוש צדק, חוכמה, צניעות, עדינות, סבלנות וסובלנות.
תכונות אלו המלוות באין סוף אהבה, העניקו לי בטחון בתור ילדה
העניקו לי תפיסת עולם בתור נערה והשאירו אותי עם הערצה גדולה אליו בתור אמא.
אבא היקר שלי, הליו- יחיאל, אל השמש
אתה הכוכב הכי גדול במערכת השמש
והכוכב הכי גדול שלי בכול המובנים
ככוכב הצפון תמיד הראית לי את הדרך הנכונה
היכן לצעוד ובאיזה קצב להתקדם
בכל בעיה שלי הייתה
היית יושב איתי בסבלנות ופורט את הפלונטר חוט אחרי חוט
עד שאבין לבד איך וכיצד מתמודדים עימה.
אבא, כמו כל כוכב אחר שמתפוגג בשמיים אורך ימשיך לנצנץ מעלינו עוד שנים רבות
גם אחרי לכתך ואני אשא את אורך עמי לעולמים ואעביר אותו לדורות הבאים.
אוהבת ומתגעגעת.
אל תשכחני
ביום שהפסקת להכיר אותי
התחלתי להיפרד ממך, אבי
ובכל ביקור הרגשתי שאצלך השארתי
חתיכה מליבי
ולמרות שהחור בלב גדל והלך
הרקמה שנשארה, נאמנה היא לך
ולכול אותם זיכרונות שנרקמו במשך שנים.
ולמה שהיית בתפארתך לאורך החיים.
כי הלב לא שוכח, גם אם הוא נמצא באבל עמוק
הוא מוצא את דרכו לאותם הזיכרונות שנמצאים רחוק
ולמרות שזה צובט וכואב, תחילהבסוף אני לראות מצליחה
את הימים ההם, שהיית פשוט אתה
ובזיכרונות אלו אני מוצאת נחמה
אל תשכחני אבא, בבקשה
אסתפק בחיוך קטן שלך
וזה יהיה בשבילי סימן שהרקמה בנינו עדיין חיה.
רבקה