צבי רשף
1944 – 2022
צבי נולד בחווה בעיירה באסו בילבסו אשר במחוז אנטררייוס אשר בארגנטינה בשנת 1944, בן למשה ורחל רזניצקי ז”ל. כבר בגיל 6 שהתחיל ללכת לבית הספר היה רוכב על סוסתו האהובה פטיסה. מיד אחרי הלימודים היה עוזר לאביו בעבודות החווה ואת החופשות היה מבלה אצל דודו האהוב בשדות ובמשק, בטיפול בבעלי החיים ובחווה. חיי החווה הלא תמיד קלים והטיפול בחיות תמיד ענינו, איתגרו אותו ומשכו אותו ומצא בהם סיפוק רב.
בשנת 1962 בגיל תשע עשרה צבי עלה לארץ לקיבוץ בית קשת במסגרת גרעין בתנועת נוער הבונים דרור. צבי שירת בצבא ונלחם במלחמות ישראל.
בקיבוץ בית קשת למד לעבוד ברפת, תמיד אהב להיות בקירבת פרות וסוסים, אשר הזכירו לו את ילדותו.
בעקבותיו עלו אחיו ארצה ולאחריהם ההורים. כשהוריו רצו לעלות לארץ הוא המליץ להם על קיבוץ כברי וכך כשהיה בא לבקר את הוריו בערב פסח אחד פגש את רותי אהובתו.
רותי וצבי התחתנו בכברי ולאחר נסיון קצר בבית קשת, עם טלי בידיהם בשנת 1968 חזרו להקים את ביתם בכברי. לאחר 8 שנים נולדה אלה.
שנים עבד צבי ברפת של קיבוץ כברי בחברת אנשים שהיו בשבילו דמויות משמעותיות מאוד.
צבי גם הכשיר הרבה צעירים לעבודה ולערכים ברפת ובבקר. שזוכרים לו זאת עד היום.
בהמשך הלך ללמוד ברופין הנדסת חקלאות. מה שהביא את כל המשפחה בתחילת שנות השמונים לחוויה של שנתיים במדינת הרפובליקה הדומיניקנית, כאשר צבי נשלח על ידי תהל (תכנון המים לישראל) לנהל פרוייקט של רפתות חלב אוטומטיות.
בשנים אלה המשפחה בילתה וטיילה במקומות שונים בעולם וצבי אפילו הוזמן להרצות בארגנטינה, וחזר בפעם הראשונה למדינה בה נולד ועזב בעודו עוד נער.
כשצבי נולד, היה שמו פרנסיסקו ארנסטו רזניצקי ורק כשעלה ארצה עוד באוניה הוחלף שמו לצבי. כמה שנים מאוחר יותר עיברתו שלושת האחים את משפחתם לרשף.
הוא היה אח אמצעי בין שני אחים, רון הבכור ואליעזר הצעיר אשר תמיד שמרו על קשר קרוב, חם ותומך.
לאחר החזרה מהשליחות בחו”ל לקיבוץ צבי חזר לעבוד עם מה שבעצם היה היעוד שלו ענף הפרות רק שהפעם עם ענף הבקר, במהלך השנים צבי הגיע לנהל יחד עם ירון אלבוים ענף משגש ומפטמה מובילה בארץ.
הקיבוץ היה ביתו והוא היה שותף ומאוד אכפתי לשינויים, ועדות והנהיג שינויים חדשניים בעזרת בינתו וחריפותו כמו הובלת ענף המזון ועוד.
בשנת 1986 פקדה אותו טרגדיה מותה של רותי בגיל צעיר אשר כל כך אהב.
המכה היתה כואבת אך צבי גייס את כל כוחותיו להמשיך קדימה, כאשר מול עיניו תמיד היו בנותיו האהובות אשר נתנו לו כוח.
בהמשך הדרך צבי הקים זוגיות ומשפחה יחד עם חנה והם צעדו יחד עד שחנה נפטרה בשנת 2018. מאז כארבע שנים צבי חי לבד. עם הזמן מצבו החמיר ובריאותו שהייתה עדינה ביותר הלכה והתדרדרה.
היה לו מאוד חשוב להיות צלול עד הרגע האחרון, אי היכולת להתנהל בעצמו היתה קשה לו ביותר, אך עדיין היה אופטימי וחזק. וכך היה, אתמול בבוקר שנשכב במיטה והיה יכול לנוח סוף, סוף נרדם ונפרד.
איש יקר ואהוב, דרך צלחה מחכה לך בצד השני, שבט מכובד של אהובים ויקרים. נוח על משכבך בשלום. חיית חיים שלמים ויפים.
דברי פרידה