רעיה יקרה,
מאבקך בחודשים האחרונים היה מראה לחייך, לחוזקותייך ולכישורייך הרבים, להעדפותייך, לתכונותייך לייחוד האיכותי כל כך שהיו חלק ממי וממה שהיית.
הייתה בך אצילות שקטה וקלאסית, בהליכתך, בהופעתך החיצונית, תמיד מוקפדת מציפורן, בגד, תכשיט ועד קצה השיערה ובכך הקפדת כל עוד ניתן.
כך גם הבית המרפסת וכל סביבתך בהקפדה ותשומת לב לכל פרט. תחביב שהיה ברבות הימים גם למקצוע. היית מעודכנת בכל תערוכה, גלריה, דבר אומנות חדשה כישנה, כתבות וסיקורים עיתונאים בכל כתב עת ומידעון. מידע חשוב ומעניין העברת גם להדסי שתהיה בעניינים.
גם במוזיקה ניתן היה לחוש את העדפותייך, תמיד מוזיקה קלאסית התנגנה בבית וגם בשמרת בימיך האחרונים הדסי השמיעה לך מוזיקה שאהבת ונראה היה שזה נעם לך.
בהתמודדותך אפשרת למכרים וחברים לתמוך בך והם רבים ואוהבים שמחו על הזכות להיות ולתת כל אחד בדרכו ובהתאם לקשר האישי איתך.
מדהים היה לראות כיצד ארבעת ילדייך ובני זוגם, ילדיהם, נכדייך, נרתמו, התלכדו, כל אחד עם היחוד שלו נתן מה שניתן, סעדו וניסו להרוויח עוד רגע אימא עוד טיפת סבתא. העניקו חזרה את כל מה שנתת להם במהלך השנים – החינוך, הידע, התמיכה, הערכה והמון כוח להמשיך הלאה עם הכאב והחסר אך עם כוחות שנטעת בהם כל אחד עם עצמו ועם משפחתו, כה משמעותית את עבורם.
סטיק היקר שהאהבה בינכם קיבלה עומק וכוח באינספור משמעויות בתקופה זו, לא עזב לרגע, עם ארבעת הילדים שגידלתם יחד ועם המון אהבה. צעד לצידך יום אחרי יום כל היום עם כאב הפרידה.
רעיה יקרה – אנחנו נפרדים ממך, כואבים, עצובים ומקווים לשלווה ומנוחה עבורך.
ענבל גינת שלם