אבא/ סבא, אברהם אדטו,
בצער רב אנו מבכים את לכתך,
מוקדם מן הצפוי ובאופן לא ראוי.
שארית חיים ״בזום״, בריחוק וממרחקים, בלי מגע, בלי חום ובעזרת האנשים הטובים בלבן, שעשו כול מאמץ להשאירך בחיים. נלחמת ממש, הפתעת כתמיד, אך לבסוף הכריע הנגיף שהתמיד והתמיד.
כמה חבל למשפחה שסביב.
בלכתך הסתיים פרק החלוציות והעלייה של משפחת אדטו הקטנה, שלמה שנהרג בהקמת המולדת, כוכבה שאך לא מזמן הלכה בלי שוב ואתה אברהם שהגשמת חזון שהסתיים באסון.
דרך ארוכה עברה, כבר 64 שנה ותחת מבטך הנוקב ועינך הבוחנת בנינו משפחה לתפארת.
היו זמנים בהם לשה סבתא רבקה, תבדל לחיים ארוכים, בצק לבורקס כיאה לתורכים ובמצוותך אוכלים עם גבינה איכותית כמו בסרטים.
הקפדת לעבוד שנים ארוכות במסירות ובאחריות למען הקבוצה, ורוח העבודה והנתינה, עברה כחוט השני אצלנו במשפחה.
עשינו כול מאמץ לאורך השנים מהמרחקים, להיפגש ולהיות בקשר משפחתי וחמים.
אם כשלנו באי אלו דברים, נבקש את סליחתך סבא אברהם מהמרומים.
נוח על משכבך בשלום.
מנוחתך עדן,
מלי הירש