פרידה מאימא / שי הלוי
איך נפרדים מאימא אחרי קצת יותר מ-50 שנה, מתוכן כמעט חצי של קשר מרחוק? על מה מדברים?
על כדור הגבינה ההוא של ילדותי? על שיחות הטלפון השבועיות ב-25 השנים האחרונות?
אני רוצה לדבר על הקבלה. על התמיכה בכל החלטותיי. אפילו כשהמרחק קשה לך.
“מלווה בדמעה ובחיוך מוותרת” כמו שכתבה לאה גולדברג.
על כך שציפי אשתי זוכרת תמיד שקיבלת ואהבת אותה מהרגע הראשון.
על כך שבגיל 80, כשנולד בני הצעיר גיל, שמחת כל כך שיכולת לבוא להיות אתנו בשבועות הראשונים.
היו לך חיים ארוכים. כמעט מאה שנים. ראית ועשית המון בחיים.
גידלת חמישה ילדים וראית שבט גדול של נכדים ונינים.
אז אסיים רק בתודה, על הביטחון שנתת לי ללכת עם מה שארצה לעשות, ועל קבלת דרכי.
ועל האהבה, שעם כל האיפוק שלך אי אפשר היה להסתיר.
שלום לך אימא.