הספד לרעננה
04/09/2017
למרות פער הגילים בינינו – היינו חברים.
חברות שהתחזקה בחלוף השנים, אשר החלה ביום שתמך פומבית בהתלהבות פלמחאית במינויי לגזבר.
בהמשכה מצוידים באקדחים נסענו לעזה לגבות חוב מסוחר בקר שהונה אותנו.
חברות שהתחשלה במפגשי פורום אבירי השולחן העגול ביחד עם גדי נמרוד ומיכה אז היינו צולים בשר על גחלים ומרטיבים את גרוננו בוודקה או ויסקי משובחים שרק רעננה ידע להביא.
בסיור מורשת קרב של הגדוד הרביעי במלחמת העצמאות עם רעננה, זכורה במיוחד התצפית מהר אדר לעבר נבי סמואל. מתיאוריו של רעננה יכולנו לשמוע ולראות את הדי ומראות הקרב, את הדרך שרפול שפר, כרץ מ”פ של פוזה גמא, כדי לתאם את ההתקפה עם אורי בן ארי, את מיקומה של פלוגת מוטקה בן פורת לאחר שכבשה את בית איכסא. את קריאתו של טבנקין המג”ד המורה על ביטול הפעולה ואת הסתערותו של פוזה ונפילתו שניות אחרי. ואת הפעולות שרעננה ניהל כסמג”ד לחילוץ הגדוד.
במנזר סן סימון נמלאנו גאווה על תפקידו המרכזי של רעננה כמפקד הבכיר בניהול הקרב ההרואי ובמיוחד כשסיפר כי כשכלו הקיצים והמצב היה כלאחר ייאוש הוא החליט ללכת לישון, מעשה שגרם לחיילים לחשוב שאולי המצב לא כל כך גרוע. ואכן כשקם ‘השמים התבהרו’, מכשיר הקשר שב לפעול והודיע שהתגבורת בדרך. מאז סיפר, שבמצבים קשים הוא נוהג להניח את הראש ושזה בדרך כלל עוזר.
רעננה גילה עניין רב במה שקורה במגזר העסקי בכברי, בתוצאות של כבירן, ריאון ומטעי כברי, לבקשתו נהגתי להעביר אליו מידי רבעון את הדוחות הכספיים, דבר שגרם לו לנחת רב.
מפעם לפעם נהג להזמין אותי בערב לביתו, שם על כוסית וודקה וסוגי נקניק היה שואל ומתעניין בקורה במשק.
אנו נפרדים מאושיה של כברי ושל מדינת ישראל ואני מחבר שיחסר לי מאוד.
יהי זכרו ברוך
ירון