בסוף קורס הקצינים שלי ניגשת אליי ואמרת לי ״הובל את חיילך לשלום, לא למלחמה. אך כשתיקרא למלחמה, תנצח״
והגשת לי את ספר הראל והקפדת להזכיר כי זה אינו ספר המספר על מלחמה אלא על הוויה בתקופת חיים שנקראת אליה.
סיכמת בספר וחתמת ״אוהב סבא רעננה״.
אנסה לאפיין את הרגע הזה בדמותך:
צניעות – לעולם לא תדאג להזכירך את גדולך למרות שכולנו פה עומדים ויודעים כמה גדול היית.
קור רוח – כי גם שהכל מתפרק תמיד חשוב לא לאבד את העשתונות ולישון.
אהבת הארץ – גם במחיר חיי אדם, אבל תמיד להעמיד את הכלל לפני היחיד
אהבת המשפחה – אין מה להרחיב הרי זהו פועלך הגדול ביותר
קשה להספיד אדם כמוך, הרי אתה הבן אדם הכי חי שהכרתי.
אחד שדואג לנצור את הרגעים ולא לפספסם
אחד שדואג ליצור אותם כי כפי שאתה אומר, ״שמחות צריך לחגוג כי הצרות באות לבד״.
יש פה שבט שלם שהקמת, שטיפחת יחד עם סבתא נעמי
שבט שלם ומלוכד שנמצא ביחד בימים היפים והקשים, לפי ציוויך
גאה להיות הנכד שלך, תמיד הייתי תמיד אהיה
גיא סלע