אורי לוי
2005 – 1922

קורות חייו

אורי לוי נולד בשנת 1922 בכפר ראונן (Rhaunen) בגרמניה, בן להוריו סלמה ומקס ז”ל, אח קטן למירטיל ז”ל.

בכפר הקטן היו מעט יהודים ואורי למד בבית ספר הנוצרי שבכפר 7 שנים, עד עלייתו ארצה.

המשפחה הקפידה לשמור על המסורת היהודית, ללכת לבית הכנסת ולערוך בר-מצווה וכד’.

עם השנים גברה האנטישמיות והגיעה גם לכפר ולבית הספר.  אורי ואחיו נאלצו להפסיק ללמוד בשל כך. חנות האטליז של המשפחה נסגרה (בגלל שאסור היה ליהודים להחזיק ב”עסק”)  והמצב הכלכלי החמיר.  אביו של אורי נלקח לבית הסוהר ואורי לא פגש בו יותר –  גם לא לפני שעלה לארץ במרץ 1938.  האב אמנם השתחרר מהכלא מאוחר יותר,  אך אורי כבר לא היה בגרמניה.

אורי השתייך לתנועת הנוער הציונית “הבונים”. שם דיברו עם הילדים על  ציונות ועל עלייה לארץ ישראל. כאשר השתכנעו הוריו של אורי לשלוח אותו לארץ, הוא עבר למחנה הכנה, בו הכינו את הנוער לעליה לארץ ישראל.  לימדו אותם שירים בעברית ואימנו את הילדים בתחומים שונים.

אבא מספר:  “אני זוכר שאמי ואחי ליוו אותי לתחנת הרכבת.  שם נפרדנו ויצאתי בדרכי לארץ ישראל.  הרכבת לקחה אותנו למקום שבו נפגשנו עם ילדים נוספים מכל גרמניה  והמשכנו ברכבת עד לאיטליה, לנאפולי  – משם הפלגנו באוניה לחיפה.”

בחיפה חיכו מדריכי “עליית הנוער”  שלקחו את הקבוצה אליה השתייך לקיבוץ אשדות יעקב,  שם  למדו אורי וחבריו את השפה העברית, עבדו בענפי המשק וקיימו חיי חברה.

באותם ימים נעשה ניסיון להעלות גם את הוריו ואחיו לארץ  אך עד שהתקבלו כל הסרטיפיקטים היה זה מאוחר מדי. וכבר לא ניתן לעזוב את גרמניה.

לימים נודע לאורי כי הוריו ואחיו נלקחו ב-15.10.1941 לגטו לודז’ שבפולין, יחד עם כל היהודים שהיו בכפר.

הם ניספו שם כעבור כחצי שנה.

לאחר כשלוש שנים עזבו חברי הקבוצה את אשדות יעקב והצטרפו לקיבוץ צעיר שקם בצפון ים המלח – בית הערבה.

בבית הערבה עבד אורי בבריכות הדגים של הקיבוץ ואחרי זמן מה נשלח לעבודה מחוץ לקיבוץ ועבד במפעלי ים המלח בסדום. 

בשנת 1946 נשא אורי את מרגלית לאישה.  

פגישתם הראשונה הייתה כשנתיים קודם, כאשר אורי נשלח לבית הבראה ב”מוצא”, ליד ירושלים, על מנת להחלים ממחלה. מרגלית עבדה בבית הבראה זה ובערבים הייתה מנעימה בשירה את זמנם של המבריאים.  אורי ראה אותה, אך היא הייתה צעירה מדי ולא נקשר ביניהם קשר.  לאחר כשנתיים, כאשר הגיע אורי לירושלים על מנת להביא לתנובה דגים מבית הערבה, נפגשו השניים במקרה שוב ומאז לא נפרדו.

בשנת 1947 נולד לזוג בנם  הבכור, יורם.

במאי 1948 נאלצו החברים לעזוב את בית הערבה, אחרי המלחמה, הקימו אורי ומרגלית יחד עם חבריהם מבית הערבה את קיבוץ כברי וכאן נולד בנם השני יובל, בשנת 1951 ובתם סמדר בשנת 1956.

כבר בימיה הראשונים של כברי הוחלט באסיפה על יציאתו של אורי לעבודה כחבר בחברת “אגד”. למרות מחאותיו, הוא נעתר לצו האסיפה ועבד שם שנים ארוכות, עד יציאתו לפנסיה. כאשר סיים את עבודתו  ב”אגד” השתלב אורי בעבודה בכברי בענף הרכב.

בשנת 2000 נפטרה אשתו מרגלית.

אורי נפטר ב – 5.6.2005 |  כ”ח באייר תשס”ה

השאיר,  שלושה ילדים, ותשעה נכדים

 

יהי זכרו ברוך

הילדים, סמדר יובל ויורם