ממור לסבתא

ממור לסבתא

תמיד שמחתי לבוא לבקר אותך…

היית תמיד מלאת סיפורים מעניינים על החיים בגרמניה, בארצות הברית, בקיבוץ…

ואהבתי פשוט לשבת לידך ולהקשיב.

גם את רצית לשמוע מפי סיפורים. התעניינת, שאלת איך בתזמורת, איך בבית הספר..?

 

אני זוכרת שכשהיית באה לבקר אותנו בבית, היית מתיישבת במרפסת ומיו החתול היה קופץ לזרועותייך ומחכה לליטופים.

ואת כמובן לא אכזבת…

אני זוכרת שפעם יצאנו לטייל בעכו איתך. היה חם ואני גל ואור התלוננו. כששאלתי אותך אם לא חם לך את פשוט אמרת: “אף אחד לא מת מחום”. כי כזאת את, אף פעם לא מתלוננת.

 

סגור לתגובות.