יהודה שביט
2013 – 1951
יהודה שביט נולד בשנת 1951 בכורדני, קרית ביאליק לפלה ושמואל שבקובסקי.
אביו היה פרטיזן ואמו ניצולת שואה שהכירו בארץ אחרי מלחמת העולם השנייה ויצרו בית אוהב ואופטימי על אף קשיי העבר.
יהודה הוא אחיהם הצעיר של אריה וחנה.
מגיל צעיר היה יהודה פעיל חברתי אמיתי ואידיאליסט, הוא הצטרף לתנועת המחנות העולים בכיתה ד’ ומאז נשאר חוגיסט בנשמתו.
בסוף כיתה ח’ החליט שאין לו סבלנות לחכות עד סוף בית הספר והוא רוצה כבר לצאת להגשמה. התנגדות הוריו השאירה אותו בבית עוד שנה, ואחריה הגיע לכברי, בעצת המדריך שאמר לו שאם הוא רוצה קיבוץ אמיתי – כברי זה המקום.
יהודה נקלט בכיתת חרוב ואצל משפחת בן צור כמשפחה מאמצת. בלהה ואליעזר חיבקו אותו בחום ועזרו לו בהתמודדויות הלא פשוטות של ילד חוץ בקבוץ. לדוגמא בכיתה י’ היה יהודה מועמד לגירוש מהקיבוץ כתוצאה ממילוי טופס לוטו (מילא היה זוכה…), אך בשל התעקשות של אליעזר השתכנעו המחנכים להשאירו בקיבוץ.
לפני הצבא חזר יהודה למחנות העולים לשנת שירות כמדריך במחנה בתל אביב.
יהודה שירת בחיל האוויר, ובמהלך שרותו הצבאי נהרג אביו בתאונת דרכים.
לקראת סוף שירותו הצבאי, התפתחה האהבה בינו לבין נעמי וכשנעמי היתה בת 19, התחתנו. נעמי ויהודה הקימו משפחה לתפארת בכברי והיו חברים בלב ובנפש. ענבר הבכור נולד ב-1981, יעל נולדה ב-1984 ועמר צעיר הבנים, נולד ב-1989. כל הבנים ממשיכים, כל אחד בדרכו שלו, ללכת ברוחו של יהודה.
יהודה שימש כגזבר במחנות העולים ולאחר חזרתו לכברי מילא כל השנים תפקידים מרכזיים בקיבוץ.
יהודה היה גזבר משקי המפרץ בתקופת המשבר של הארגון.
לפני 30 שנה הביא את אמו, פלה, לכברי ולפני 10 שנים נפטרה.
בעשרים השנים האחרונות, החל מ-1994, היה יהודה ראש המועצה האזורית מטה אשר, תפקיד אשר ראה בו שליחות אמיתית ומילא אותו בכל מאודו.
לצד העשייה הבלתי נגמרת לטובת פיתוח האזור, טיפח יהודה את קבוצת הכדורעף של מטה אשר והקפיד לבוא לכל משחק כשרק יכול היה.
נעמי היתה שותפה מלאה בהתמודדויות המורכבות עם התפקיד וכל המשפחה תמכה ביהודה במערכות הבחירות ושמחה אתו בניצחונותיו ובהישגיו בתפקיד.
נזכור אותך כאיש משפחה אהוב וכאיש ציבור מסור ללא גבול.