סבתא,
הנה הגיעה השעה להיפרד ממך וללכת לעולם שכולו טוב.
במסגרת חייך הארוכים והמיוחדים ניסית למצוא את הנפלאות והדברים הטובים שיש לחיים להציע, ידעת לשמוח וליהנות מכל דבר ולהתענג על החיים הטובים.
סבתא, אהבת להיות עם כל אחד מהנכדים בקשר, ולשמוח ולהשתתף בכל יום הולדת בכל הולדת נכד ונין, מקטן ועד גדול, להעניק את השמחה והחינוך שינקת בבית לכולם, ובאמת רצית את זה.
אני זוכר כשהייתי קטן הזמנת אותנו, אותי ואת ניר לבית לסלון על כוס מיץ תפוחים ועוגת שזיפים שכ”כ היטבת לעשות אהבנו אצלך לשחק עד השעות הערב בבניית פאזלים עם סבא וליהנות ממשחקי הרכבות ומעולם האוטומובילים של סבא. אני חושב שהצלחת אז להתחבר לראש שלנו, ולעיתים הצלחת לסחוף גם את סבא לבדיחות שלנו.
תמיד רצית שנעזור אחד לשני כי היה לך חשוב העזרה בין אחים.. היית אלופת העוגות, מתפקדת עם זמנים וביקורתית למה שהסב לך כמכשול, וכן במה שנוגע לתפירה ידייך היו זריזות נכונות לבצע כל מלאכה במסירות ברצון ובניסיון רב..
מזיכרונך הנפלא למדנו על ילדותך – על הספור המאוד מיוחד והמדהים שלך, את חוויותיך ממחנה ההשמדה וגם אח”כ. ספגנו עדות חשובה לדורות הבאים שלמרות זאת רצית וקיווית לדור ללא הסבל והכאב שחווית.
השארת מאחורייך בית, תרבות, חינוך, עלית ארצה וזכית לבנות בית ואילן משפחתי שיש להתגאות בו.
אני מקווה שכעת את זוכה לנוח, להרפות ולהסתכל עלינו מלמעלה.
אזכור אותך תמיד – באהבה, נעם