לבר הנכד שלי שלום רב!
כרגע יצאת משערי אושוויץ-בירקנאו ואני עם מחשבותיי הייתי אתך כל הזמן.
בוודאי הביקור היה לך קשה ואתה עכשיו עצוב, ולא מבין איך אנשים שם חייו ולא יכול להבין מה עם אחד יכל לעשות לעם אחר. אני סבתא שלך, הייתי שם בגיהינום הזה שנתיים. הרבה פעמים הגעתי לסף ייאוש, אבל למרות כל הקשיים החזקתי מעמד והיום אני גאה על זה שאתה ועוד שלושה נכדים שלי נסעו למקום הזה, לראות ולהבין מה עבר על האנשים שם.
ארבעה נכדים שלי שרו את “התקווה” באושוויץ, הניפו את דגל ישראל ואמרו קדיש. זה הניצחון שלי.
בר, אני מודה לך על זה שנסעת לשם וראית את הכל.
אני מחבקת אותך, בר, נכד שלי ועוד פעם תודה.
שלך באהבה
סבתא רחל.