רחל היקרה –
“שבט מוזס” כך קרא סבא ראובן למשפחה הגדולה ששניכם הקמתם יחד והיה כל כך גאה בה.
והנה שבט מוזס עומד כאן, מרכין ראש וכואב עלייך.
הקדשת מזמנך לנכדים ולנינים, פינקת אותם והם חיבקו אותך אליהם כי הם יודעים מה היא אהבת אמת.
היית הסבתא התופרת לנכדים חליפות לפני כל חורף וקיץ ועם השנים הסבתא שתופרת מפיות אוכל לנינים שחס וחלילה לא יתלכלכו. מפיות שהפכו ללהיט ומצרך מבוקש גם עבור ילדים אחרים.
היית סבתא של ברכות יום הולדת שהכנת בעצמך והיו הכי יפות שיש.
היית סבתא רחל שיודעת להגיע לליבם של צעירים תוך סיפור קורותייך בתקופת השואה. מספרת ומשתדלת להקל עליהם את הבנת התופת והם הופכים למעריצייך.
היית סבתא רחל שנכנסת כל יום לנאות לארח חברה ולתמוך במטופלים שנמצאים במקום. קושרת קשר גם עם משפחתם והם מודים לך ורואים בך כחלק מהמשפחה.
היית סבתא רחל שדואגת כל יום לעיתון. מביאה אותו כל בוקר למרפאה ותוך כדי בודקת שהכל בסדר במשפחה.
היית סבתא רחל שיודעת לצחוק ולהצחיק ולהתפלא מהדברים הקטנים. היית סבתא רחל של הליכות בוקר בשבילי כברי, שרואה כל פרח חדש וכל בניין חדש שנבנה.
סבתא שאוהבת נקניקיות הכי בעולם ומסוגלת לאכול אותם בכמויות ובכיף גדול.
והיית סבתא רחל החמות שלי: דואגת לפעמים קצת יותר מדי, אומרת לי מה עלי לעשות, כשאת כבר לא תהיי, סומכת עלי שאני אהיה איתך כשתצטרכי.
תודה רחל על כל מה שהיית עבורי ועבור משפחתי. נתגעגע אליך מאוד!
יהי זכרך ברוך.
מירי