נפרדנו מאבינו בשבוע האחרון.
אבא שלנו חי בקיבוץ ביניכם ואיתכם מראשית שנות ה-60 ומאז פרחו יחד איתו סיפורים נפלאים שזכינו לשמוע רבים
מהם בזכות הביקורים המרגשים של כל אחד ואחת מכם השבוע, החל מצעירים ועד מבוגרים.
רצינו מאוד להודות לכם על שבאתם ושיתפתם אותנו בעוד פיסה מההיסטוריה של אבינו ועוד טעם מהטוב האבסולוטי
שאפיין אותו ובהומור המשובח שלו, וכמובן כל עבודותיו שאנחנו כל כך אוהבים ונמצאות בכל כך הרבה מבתיכם. אנו
שמחים בכך.
זה היה שבוע מיוחד במינו עבורנו- שבוע שכלל לא שיערנו שאבינו יזכה לו ואנו בטוחים שהוא מרווה כעת את צמאונו
אי שם ומשכך את כאביו כילד שגדל ללא הוריו.
אנחנו מעריכים מאוד ומודים מאוד לרותם ורסנו ולצוות של ועדת הנצחה )או כפי שאבינו בהומור האופייני לו נהג
לכנותה “וועדת מצב קשה”(, על הארגון המתוקתק, הרגיש והמדויק. באמת יוצא מן הכלל.
בהזדמנות זו נודה גם לניקול זמיר על פתיחת ביתה לשבעה באופן שמובן מאליו מבחינתה, אך למעשה אין זה מעשה
מובן מאליו. אנחנו מעריכים מאוד את האפשרות שהיא נתנה לנו בביתה עבור כל הבאים בו לפגוש את אבינו שוב
מזוויות נוספות יחד איתה ועם רבים רבים.
כמובן תודה רבה לכלל החברים על העטיפה שנתנה נחמה אמיתית שאיתה אפשר לצאת גם עם זכרונות מחויכים,
חזקים וקיימים.
משפחת זמיר