עמוס רביב

עמוס רביב
8/10/1963 – 28/5/2018

28/5/2018

קורות חיים

עמוס נולד בשנת 1963 בחדרה, בן בכור להוריו חיים ורינה, אח ליפה ולאיילה, ובחדרה גדל ולמד עד גיוסו לצבא.

בצה”ל שירת עמוס כחובש קרבי בחט’ גולני. את רוב שירותו הצבאי לחם במלחמת לבנון, ושהה בה, תקופה שהשפיעה עליו מאוד.

עם שחרורו הצטרף לפרויקט ס.ל.ע בקיבוץ כפר-המכבי, שם “נדבק” בְחיידק הקיבוץ והחקלאות. בכפר-המכבי ניטעו בעמוס שורשי האהבה לדרך החיים הקיבוצית ולָשותפות, לָאדמה, לָעשייה, לָאכפתיות וְלָרצון להיות מעורב, ושם הכיר ב-1987 את דלית, שהגיעה כמדריכה במסגרת פרויקט משלחות מחו”ל ואירוח בקיבוצים.

לכברי הגיע עמוס בראשית 1990, לאחר שדלית והוא החליטו להתחתן, ולקבוע כאן את ביתם. ממש עכשיו, בחודש מאי, ציינו עמוס ודלית שלושים שנות ביחד.

בכברי השתלב עמוס במטע האבוקדו והתקדם עד לניהול הענף. במטע עבד כ-10 שנים, וגם לאחר יציאתו המשיך להיות בקשר הדוק – עם העובדים, בתפקידו בהנהלה ובסיורי שבת בשטחי האבוקדו.

במרוצת שנות עבודתו במטעים נולדו לעמוס ודלית ילדיהם אורי (ב- 1991), יובל (1993), מעיין (1996) ומאור (1999).

לאחר המטע, עבר עמוס לתפקיד מנהל משאבי האנוש של כברי, תפקיד אותו מילא כ-8 שנים, ולאחר מכן עבר לנהל את משאבי האנוש במפעל “ריאון”, שם עבד במשך כ- 11 שנים עד שחלה ונאלץ להפסיק לעבוד.

עמוס אהב מאוד את עבודתו במשאבי האנוש, וראה שליחות בעשייה בתחומים השונים אשר נכללו בתפקיד והיו חשובים לו מאוד. הוא למד, חקר והרחיב את אופקיו בתחום זה, ותרם רבות לפיתוח משאבי האנוש בכברי ובריאון.

במהלך שנותיו בכברי עמוס היה שותף פעיל בהנהלות ובצוותים רבים, אשר עסקו, בין היתר, בצביונו ובאופיו של הקיבוץ. לעמוס, כמו עמוס, היה חשוב להשתתף, להיות מעורב ולתרום מניסיונו בָתחומים השונים בהם עסק. בנוסף לכל אלה, תמיד הייתה לעמוס פינה חמה בלב לָנוער וּלְחינוך, ולכן גם בתקופתו כמנהל המטע וגם במשאבי האנוש של כברי ושל ריאון – דאג לשילובם של רבים מבני כברי, צעירים ובוגרים, במקומות עבודה במשק.

עמוס המשיך כל חייו ללמוד ולהתפתח בכל תחום שבו עסק. לימודי הנדסאי במהלך שנותיו במטע, דרך תואר ראשון במִנהל עסקים בתקופת היותו מנהל משאבי האנוש בכברי, ותואר שני בייעוץ ארגוני בתקופתו ב”ריאון”.

עמוס היה בעל ואב אוהב ותומך, אדם נעים הליכות, איש רעים להתרועע וחבר אמת. בכל מעשיו תמיד ראה את הזולת ואת טובתו לנגד עיניו. הוא הכיר כל אחד ואחת מהעובדים באופן אישי, וניסה לסייע גם כאשר הדברים חרגו מענייני עבודה. היה סקרן לדעת ולהרגיש, ותמיד נכון לעזור לזולת.

עמוס – נוח על משכבך בשלום, יהי זכרך ברוך.

 

 

סגור לתגובות.