פרידה מסימה גולובטי – רבקה

אמא שלי,

אמא שלי,

האוצר היקר, האהוב, מקור לגאווה שלי!

איך נפרדים ממלאך??

תמיד ידעתי, שאם ישנם מלאכים שמסתובבים ביננו, מחופשים לבני אדם – את אחת מהם. כל-כך טובה, נעימה, מלאה נתינה, תמיד מחייכת ואומרת מילה טובה. לכולם.

עדינה כזו שברירית, לא כל-כך מתאימה לעולם הקשה הזה…

ויחד עם זאת – חזקה, מצחיקה וכל-כך מיוחדת. כולם אהבו אותך. ועדיים אוהבים. ותמיד יאהבו. ואנחנו זכינו שתהיי אמא שלנו. אני זכיתי.

את היית אמא נהדרת, רעיה מושלמת – איך דאגת תמיד לאבא תמיד, עד יומך האחרון…

בזכותך הוא עדיין בבית, למרות מחלתו ומטופל כל-כך יפה.

היית סבתא מקסימה ואוהבת, כל-כך הרבה זיכרונות יפים ומיוחדים הענקת לילדים שלנו, זיכרונות שהם לא ישכחו לעולם.

Mama, אין מספיק מילים בעולם שיתארו את מה שאת בשבילי, וכמה שאני אוהבת אותך, וכמה שאני מרגישה אבודה עכשיו בלעדייך.

השנים האחרונות היו קשות בשבילך. מאז האירוע המוחי מצבך הורע לאט, לאט, אך את א ויתרת. תמיד חיפשת דרכים להתמודד ולהבריא, ולמרות שסבלת לא מעט עמדת בכל בגבורה ובשקט המאפיינים אותך.

אמא שלי, לפחות עכשיו את נחה, ואם יש גן עדן, את בטח שם… מי אם לא את?..

ואנחנו נשארים פה, המומים וכואבים, מנסים להתנחם, וכבר מאוד מאוד מתגעגעים…

נוחי בשלום, אמא יקרה שלי!

אוהבת אותך הכי בעולם, ולנצח!

 

(כתבה גילה 16.2.16)

סגור לתגובות.